גזזת-העמותה לאיתור נפגעי גזזת
תקופת הייסורים שלי

נולדתי שנה אחרי מלחמת העולם השנייה והשואה הארורה.

עליתי לארץ ישראל עם הוריי בשנת 1950 מפולין ואני בת 4 שנים.

עלינו לארץ באֳניה והגענו לנמל חיפה. אני זוכרת שהתרגשתי למראה רכס הרי הכרמל אליו התקרבה האונייה עד שעגנה.

המסע ארצה החל ב"מחנה סנט לוקס" או "בית עולים שער העלייה", לימים נקרא "מחנה דוד". לאחר שעברנו מיון, ריססו אותנו בחומר חיטוי המוכר בשם DDT . אחר כך עברנו להתגורר לשלושה חודשים ב"מחנה מעבר עתלית".

ממחנה עתלית עברנו להתגורר ב"מעברת אחוזה", על הר הכרמל, בחיפה. המגורים שלנו היו בסמוך ל"בית הספר הריאלי העברי" ו"הפנימייה הצבאית" בחיפה.

בשנת1951, אחרי מעברים רבים הלכתי לגן של המעברה. כל כך שמחתי לפגוש חברים חדשים.

באחד הימים הגיעה ביקורת לגן: נכנסו אחות ורופא המעברה. שני לובשי החלוקים הלבנים בדקו את הראש שלי ואת ראשי חברַי בגן הילדים. לאחר הבדיקה הודיעו לאמא שחליתי במחלת הגזזת ואמרו לה לגלח את שערות ראשי ואת השערות הנותרות להוריד עם שעווה חמה.

מרגע התחלת הטיפול הפסקתי ללכת לגן, שכה אהבתי. הפסקה זו ארכה שנה וחצי - משך זמן הטיפולים שקיבלתי נגד מחלת הגזזת.

אמא לקחה אותי לטיפולים נגד מחלת הגזזת. במכון רנטגן ב"שכונת הדר" בעיר חיפה. במכון זה עשו לי הקרנות בעזרת חרוט שהונח על הראש שלי.

לאחר מכן מרחו את ראשי בתמיסת יודין 10% .

במשך ימים ולילות בער עור הקרקפת שלי כתוצאה מטיפולי ההקרנות נגד מחלת הגזזת. בסיום כל טיפול בהקרנות הקאתי הקאות מרובות וחשתי ברע.

אני זוכרת את עצמי בוכה ללא הפסקה, חסרת אונים, אומללה וחולנית.

מילדה חייכנית, קופצנית, צחקנית ומאושרת הפכתי לילדה שבוכה ללא הרף , סובלת מבערה על הראש, מכאבי תופת וסחרחורות.

מצבי הבריאותי והנפשי התדרדר בעקבות טיפולי ההקרנות נגד מחלת הגזזת ומאז נהגתי לשבת , רוב שעות היום, בפתח הבָּדון, אותו בית מגורים ארעי שהוקם במעברה בו התגוררנו.

הרוח ליטפה את פניי הרטובות מדמעות , ציננה את ראשי הכואב ואפשרה לי לנשום אויר שיקהה את הכאב.

לא יצאתי לשחק עם ילדים מהבדונים . הייתי חלשה פיזית מה שהשפיע גם על חולשה נפשית ובנוסף .

הייתי ילדה שזקוקה לחבְרה ומחלת הגזזת והטיפול בה הפכו אותי לילדה שמסתגרת וחוששת להיות חלק מהחבְרַה.

מחלת הגזזת בה חליתי היתה קשה לטיפול והטיפולים בהקרנות נמשכו זמן רב.

טיפולי ההקרנות נגד מחלת הגזזת השאירו בגופי אלרגיה ליוד ומוצריו. גם אחרי הטיפולים במשך כל ילדותי, התבגרותי ועד היום- אני סובלת מכאבי ראש מטרידים. בעקבות כאבי ראש אילו נעדרתי רבות מלימודיי בבית הספר מה שפגע ביכולת הלימוד שלי ובהתאם גם בציונים שלי במבחנים . נשארתי ללמוד פעמיים בכיתה א. כל השנים חששתי ונמנעתי מן הלימודים.

מאז אני רגזנית ועצבנית, חסרת יכולת ריכוז , מתקשָה ליצור מגע פיזי ובעיקר חוששת מדע בראש- לכן אני נוהגת להסתפר באופן עצמאי כדי שיד זרה של סַפָּר לא תיגע בראשי תכאיב או תעורר את הזיכרון הנורא מימי הטראומה של חיי.

נפגעי גזזת | מטרות העמותה | צור קשר

© כל הזכויות שמורות לעמותה לאיתור נפגעי ההקרנות נגד מחלת הגזזת 
מס' עמותה: 58-052-716-6 

קידום ע"י Seo Creative