גזזת-העמותה לאיתור נפגעי גזזת
"עיר האלוהים" שהפכה ל"עיר ללא האלוהים"

הסיפור המשפחתי שלנו מתחיל בעיר מרקש, מרוקו. מרקש היא עיר דרומית, שמקור שמה מהשפה הברברית ומשמעותו "עיר האלוהים" . בשבילנו - זו היתה עיר ללא אלוהים...

אני, אשה צעירה נשואה בת  25 ,  אמא לשני ילדים בן 6 ובת 5 . בנוסף, בבטן הריונית גדולה גַדֵל עובַּר בחודש שישי.

בְּני שלמד בבית הספר,  חזר בסוף יום הלימודים הביתה וסיפר שאחות בית הספר בדקה  את הראש לכל תלמידי הכיתה  וגם את הראש שלו ואמרה שיש לו מחלה .

הופתעתי מדבריו . מיד ניגשתי לבדוק את ראשו.

ללא התראה או הודעה מראש נשמעת דפיקה בדלת, פתחתי את הדלת ולנגד עיניי עומדת אחות בית הספר. היא הגיעה לביתנו להזהיר אותי מפני המחלה של הילד. והוסיפה,  שאני  אישה בהריון ולכן נמצאת בסיכון לחלות גם באותה מחלה בראש שנקראת טיניה הלוא היא -  מחלת הגזזת.

לדברי אחות בית הספר,  היא טרחה ובאה במיוחד כדי לבדוק אותי ואת הילדה הקטנה. הסיטואציה הזו זכורה לי כל כך טוב, כאילו הייתה אתמול.

היא בדקה את הראש של שלושתנו: שלי, של בתי ושוב של בני.

מיד הודיעה נחרצות כי שלושתנו חלינו במחלת הגזזת ולכן שלושתנו צריכים לעבור טיפול בהקרנות נגד מחלת הגזזת. אני פערתי את פי. דמעות זלגו מעיניי ולא יכולתי להכיל את המידע הזה בתוך הסיטואציה הזו.

הבעל שלי , שב מעבודתו כחייט במתפרה. סיפרתי לו אודות ההודעה של אחות בית הספר הוא מיד התנגד והרגיש שמשהו אינו כשורה בכל הסיטואציה הזו.

ייאמר לזכותו של בעלי - שמלכתחילה הייתה לו תחושה לא טובה בנוגע לכל האירוע הזה: האחות באה אלינו הביתה , בודקת, חורצת, שולחת אותנו לטיפול במחלת הגזזת.

אני התייפחתי מבכי, כיום יודעים שבוודאי גם להורמונים של ההיריון היה תפקיד בתחושותיי.

ואז נפלה עלינו "הפצצה" האמתית: המטפלים בחולי הגזזת  הבינו שבעלי מתנגד נחרצות לטיפול בי ובשני ילדינו הקטנים וכתגובה הם הכריזו שאם לא נעבור טיפול לא נוכל לעלות לארץ ישראל.

זו הייתה מכה ששברה את בעלי.

הלבטים וההתלבטויות היו קשים התהפכנו על משכבינו בלילות . ובאין ברירה התייצבנו לטיפולים נגד מחלת הגזזת בבית החולים לוז'ה.

פחדנו שנהיה מסורבי עלייה לארץ.

בבית החולים אני ושני ילדיי טופלנו בטיפול רפואי שהפך לסיוט של חיינו  המלווה אותנו בכל יום  עד היום .

בעלי דאג לנו במהלך הטיפול נגד מחלת הגזזת – טוניה.

עד היום, מכה על חטא שלא נלחם בשבילנו – להצילנו.  

בטיפולי ההקרנות נגד מחלת הגזזת הסבירו לי שלמחלה הזו קראו טוניה והטיפול בה התחיל

בקרקפת שלי ושל הילדים:  מרחו לנו דבק חם ששרף לנו את הקרקפת. זה כֵּאב  שאי אפשר לתאר אותו במילים. ילדיי בכו ואני אייתם.  

אחרי שהיינו קרחים לחלוטין הניחו  לנו מכונה מעל הראש .

אחרי הטיפול בהקרנה עם המכונה מרחו לנו יוד על גבי הראש גם היוד שרף מאד ואחרי כן סגרו את הקרקפת הפצועה בתחבושות . 

אחרי מספר טיפולים בהקרנות נגד מחלת הגזזת החלו לי דימומים קשים והעובר שנשאתי ברחמי בחודש התשיעי - נולדה מתה.

לאחר הטיפולים עברה תקופה התגשמה משאלתנו ועלינו לארץ ישראל בה נולדו לנו עוד 5 ילדים. את תינוקת הגזזת שלי לא אשכח עד יום מותי. 

נפגעי גזזת | מטרות העמותה | צור קשר

© כל הזכויות שמורות לעמותה לאיתור נפגעי ההקרנות נגד מחלת הגזזת 
מס' עמותה: 58-052-716-6 

קידום ע"י Seo Creative