גזזת-העמותה לאיתור נפגעי גזזת
גזזת , כוס קפה ומאפה

למרות הכל אני אדם מאושר.

היה לי מזל בחיים!

איפה הכל התחיל?

נולדתי בעיר הגדולה ביותר במרוקו, קזבלנקה, בשנת 1939 , ערב מלחמת העולם השנייה.

מבחינתי, מרוקו היתה ונותרה מדינה לא מפותחת בהיבטים רבים.

בהיותי בן 13,לערך, התמזל מזלי, ולמרות גילי הצעיר הסתפחתי עם החבר'ה הגדולים לפרויקט 'עליית הנוער' במטרה לעלות ארצה.

כחלק מתהליך ההכנה למסע לארץ ישראל כל הנערים עברו בדיקות רפואיות בקזבלנקה. בבדיקות אלו, נמצאתי חולה במחלת הגזזת. לא ידעתי מהי המחלה הזו, גם לא ידעתי שמחפשים ילדים ונערים שחולים במחלת הגזזת על מנת לטפל בהם כתנאי לעלות לארץ הקודש.

התחילו לטפל בי ובעוד נערים שחלו במחלת הגזזת. הטיפול נגד מחלת הגזזת, היה כרוך בטיפול במכשיר מיוחד, שזכור לי כמנורה כחולה המכוונת לראש. כיום, אני יודע שהיו אלה טיפולי הקרנות נגד מחלת הגזזת.

אני זוכר שלמנורה היו הבזקים של אור וגם שהרגשתי שהראש שלי מתחמם ומתחיל לבעור.

לאחר הטיפולים בהקרנות נגד מחלת הגזזת נותרתי קרח לחלוטין ומהבושה חבשתי ברט. היו פעמים, לא נעימות ,כשמישהו חשב שזה מצחיק או עשוי להצחיק אם יסירו את כובע הברט מעל ראשי והקרחת שלי תראה לכל. היו מספר אירועים שכאלה שהפכו לחוויה טראומטית עבורי .

אחרי הטיפולים הללו לקחו אותנו למחנה הכשרה בצרפת .

במחנה ההכשרה לִמדו אותנו קרוא וכתוב בשפה החשובה בארץ ישראל – עברית, בנוסף סיפרו לנו על ארץ ישראל , על ההתיישבות הקיבוצית , לשם ייעדו אותנו לעלות והכינו אותנו לעבוד את אדמת הארץ.

במהלך ההכשרה בצרפת, במחנה מעבר שוב נבדקנו רפואית. ושוב באחת מהן החליטו שעלי לעבור טיפול בראש! לא חשבתי שאני חולה שוב במחלת הגזזת. אבל הופתעתי כשיידעו אותי ששוב חליתי במחלת הגזזת. עברתי את כל התהליך שוב מחדש.

אני זוכר טיפולים חוזרים ונשנים בקרקפת הראש. הפעם תלשו את שערות ראשי עם חומר כמו גבס, חומר שמתקשה . אחרי כל טיפול (והיו כמה וכמה כאלה) קיבלנו כצ'ופר כוס קפה עם חלב ועוגה- מי שמע על צ'ופר כזה בבית שלי?! בקזבלנקה?! היה זה צ'ופר שזכור לי עד היום.

הייתי סובל סבל גדול במהלך הטיפולים , לאחר הטיפולים וגם אחר כך עם בני הנוער שהיו גדולים ממני שניסו להסיר לי את כובע הברט אבל- העוגה והקפה על בסיס חלב... הצליחו להשכיח את הסבל הבלתי אנושי שעברתי.

עברתי את כל סדרות הטיפולים בהקרנות נגד מחלת הגזזת הן בקזבלנקה, מרוקו והן במחנה המעבר בצרפת. ואז הגיע היום המיוחל בו החליטו וסיפרו לנו שמעלים לארץ ישראל גם את הצעירים מבין החבר'ה מעליית הנוער. העיניים בהקו וניצוץ של אושר היה ניצת מהן – עולים לארץ ישראל!

עליתי לארץ והערכתי בכל יום את המזל שנפל בחלקי. עבדתי בקיבוץ בחקלאות, למדתי לנהוג בטרקטור וגדלתי להיות נער צבר לכל דבר ועניין.

התגייסתי לצבא ההגנה לישראל בגאווה גדולה. לאחר השחרור הורי עלו ארצה והמשפחה התאחדה.

לאחר תקופה מצאתי אהבה, התחתנתי ונולדו לי חמישה ילדים.

האמת, לא סיפרתי להם על טיפולי ההקרנות נגד מחלת הגזזת שקיבלתי פעמיים במסע שלי לעלות לארץ ישראל.

במהלך גידול ילדיי היו רגעים של נחת וגם רגעים של קשי אבל עשיתי לנו מנהג בבית בזמן של קושי: – שותים כוס קפה על בסיס חלב עם עוגה וה-כל מסתדר – זה עבד!

המנהג הזה נוכח בחיי ילדיי גם בבתים שבנו בני ובנות זוגם.

(עדות של ש.י הפרטים המלאים שמורים במערכת)

נפגעי גזזת | מטרות העמותה | צור קשר

© כל הזכויות שמורות לעמותה לאיתור נפגעי ההקרנות נגד מחלת הגזזת 
מס' עמותה: 58-052-716-6 

קידום ע"י Seo Creative