גזזת-העמותה לאיתור נפגעי גזזת
2 אחיות לגזזת

שתי בנותיי עברו טיפול בהקרנות נגד מחלת הגזזת. הקטנה היתה בת פחות משלוש שנים והגדולה למדה בכיתה ב' בבית ספר בעיר הבירה, ירושלים.

בעקבות ביקור בית של אחות טיפת חלב, במסגרת שירותי "אחות טיפת חלב עד הבית" שניתן בתקופתו בירושלים, הראיתי לאחות טיפת החלב פצע יבש בראש של הבת הגדולה. אחות טיפת חלב שבדרך כלל היתה נינוחה, עדינה ורגועה החליפה את מבט עינייה בדאגה. היא המליצה לי ללכת לבדיקה של הבת הגדולה בקופת חולים פרוז'ינין בירושלים.

לאחר הבדיקה נשלחנו לטיפול בהקרנות נגד מחלת הגזזת בקליניקה ברחוב הנביאים ליד בית חולים "ביקור חולים".

הטיפול בהקרנות נגד גזזת התחיל בבתי הקטנה, ראשית הזריקו לה חומר הרדמה. חששו שהיא לא תשכב יפה על מיטת ההקרנות נגד מחלת הגזזת. האחיות במרפאה ביקשו ממני להמתין עם הבת הקטנה בחוץ עד שחומר ההרדמה ישפיע עליה ותירדם. צעדתי איתה כשהיא מחובקת על ידי ברחובות הסמוכים למרפאה כחצי שעה עד שעצמה את עיניה ונרדמה. אחרי שנרדמה שַבתי למרפאה. האחות לקחה אותה בידיה התבוננה בפניה היפות ואמרה לי "מלאך ישן בידיי" ואחרי כן לקחה אותה לחדר הטיפולים נגד מחלת הגזזת שם נותרה לבדה. אני חיכיתי לה בדאגה גדולה בחוץ חששתי שתתעורר באמצע הטיפול, שתבכה, שתיפול מהמיטה עליה שכבה במהלך הטיפול.

ישבתי מחוץ לחדר ההקרנות והתפללתי לקדוש ברוך הוא שישמור עליה. לאחר זמן שהרגיש כנצח, סיימה את הטיפול, השיבו לי אותה מנומנמת . חיבקתי אותה באהבה והודיתי לקדוש ברוך הוא שהשיב לי אותה.

האחות שטיפלה בילדים החולים במחלת הגזזת בהקרנות לקחה את הבת הבכורה, שהיתה קטנה אף היא רק בת שמונה, והכניסה אותה לחדר טיפולים. היא שכבה על מיטה, לבד בחדר וקיבלה טיפול בהקרנות ישר לראש בשכיבה. בדיעבד היא סיפרה לי שפחדה מאד וגופה רעד מלחץ.

שוב התפללתי לקדוש ברוך הוא שישיב ליידיאת הבת הגדולה בריאה ושלמה. לאחר זמן שהרגיש כנצח ,הבת הגדולה חזרה חיוורת מהטיפולים והרגישה לא טוב. אני נקרעתי בין שתי הבנות במי לטפל בקטנה או בגדולה?!

הבת הגדולה בכתה ואני – פרצתי בבכי יחד איתה. בדרך הביתה נכנסנו לחנות וקניתי לה ספר בדיחות לילדים, רציתי לראותה מחייכת וצוחקת כבדרך כלל. וגם בובה לבת הקטנה, כל זאת כדי להרגיע ולשמח אותן.

לאחר שהגענו הביתה הבנות היו חלשות וחיוורות מטיפולי ההקרנות נגד מחלת הגזזת.

יומיים לאחר הטיפולים בהקרנות נגד מחלת הגזזת השערות של שתיהן נשרו. הבת הגדולה שוב פרצה בבכי, והקטנה הצטרפה אליה.

בשלב הבא של הטיפולים התבקשתי למרוח להן בעדינות רבה כל יום משחות, על פי הדרכת האחות שטיפלה בהן נגד מחלת הגזזת.

הקרקפת של שתיהן היתה עדינה כמעט שקופה. חבשתי את הקרקפות בתחבושות נקיות וצחורות ועטפתי את ראשן במטפחת צבעונית וטיפלתי בהן במסירות אין קץ.

את טיפולי ההקרנות נגד מחלת הגזזת הן עברו עוד מספר פעמים.

לאחר תקופה ארוכה צמח לבנותיי שיער חדש. שיער שונה במרקמו, בעוביו ובפיזורו על גבי הקרקפת. למרות זאת,

במשך השנים בנותיי סבלו כאבי ראש קשים, איתם הן מתמודדות עד היום כשהן כבר סבתות לנכדים.

לשתיהן יש עד היום קרחות בקרקפת ופצעונים גדלים על הקרקפת שלהן, ונעלמים כמות שבאו. הן סובלות גירודים קשים בקרקפת עד זב דם מאז ועד היום.

ואני, אמא שלהם, לכל אורך הדרך נמצאת בשבילן, מתפללת לקדוש ברוך הוא ובעיקר דואגת.

 

(סיפרה: ש.ע. הפרטים המלאים שמורים במערכת)

נפגעי גזזת | מטרות העמותה | צור קשר

© כל הזכויות שמורות לעמותה לאיתור נפגעי ההקרנות נגד מחלת הגזזת 
מס' עמותה: 58-052-716-6 

קידום ע"י Seo Creative