גזזת-העמותה לאיתור נפגעי גזזת
טיול גזזת לירושלים

עליתי לארץ מעיראק בשנת 1951, ברכבת האווירית שכונתה - "בגדאד לוב" .

לראשונה בחיי נכנסתי לבטנה של ציפור מברזל – מטוס.

לאחר הנחיתה בארץ העלו אותנו על משאיות גדולות שהביאו אותנו להתגורר במעברת עפולה עילית. מעברה זו היתה למעשה קבוצת מעברות יחד עם גבעת המורה אליהן הפנו עולים שעלו ארצה ליישב את עמק יזרעאל.

לאחר מספר ימים נשלחתי ללמוד בבית הספר עברית וחשבון, היתי אז בת 10.

בתקופת הלימודים בבית הספר הכרתי חברות חדשות מארצות שונות, טעמתי סוגי מאכלים ותבלינים מיוחדים כמו שנאמר – קיבוץ גלויות.

באחד מימי הלימוד הגיעה משלחת של אנשים ממשרד הבריאות לבית הספר, אנשי המשלחת בדקו את תלמידי בית הספר והחליטו מי מאיתנו נדבק במחלת גזזת ועליו לקבל טיפול בהקרנות.

לאחר הבדיקות , הוחלט שילדים רבים שנדבקו במחלת הגזזת, ואני ביניהם, יישלחו לטיפולים נגד מחלת הגזזת- בהקרנות ולכן הועלנו למשאית. אף אחד לא טרח להסביר לנו או ליידע את ההורים שלנו לאן פנינו.

התרגשנו – חשבנו שזכינו בטיול. בדרך צחקנו ושיחקנו כמו שרק ילדים יודעים.

לאחר נסיעה ארוכה המשאית נעצרה.

ירדתי מהמשאית הגבוהה והודיעו בקול רם שהגענו לירושלים.

כששמעתי את השם ירושלים – התרגשתי מאד והתחלתי להאמין שזכיתי ולקחו אותנו לטיול.

אולם לאחר שהתבוננתי על המקום אליו הגעתי הוא נראה לי אז - כמו בסיס צבאי ולא כמו הכותל המערבי.

למחרת בבוקר הכ-ל התחיל...

הילדים שחלו במחלת הגזזת עמדו בתור ארוך, ואחד – אחד נקראו לגזוז את השערות, כמו שגוזזים צמר לעיזים וכבשים. אחר כך גילחו את הראשים עם סכין גילוח ולסיום שמו שעווה חמה-לוהטת על הקרקפת שתפקידה היה לסייע בתלישת השערות שנותרו על גבי הקרקפת.

אחרי מסלול הסבל הנורא, לסיום התהליך, שפכו על הראש יוד חם ששרף וצרב את הקרקפת הכואבת .

למחרת הסיוט - הובילו אותי לחדר חשוך. בחדר החשוך נותרתי לבד אחרי שהניחו לי על הראש מכשיר שנראה כמו מנורה. כל הזמן התעסקתי והפכתי במחשבה -איך אני בורחת, אבל לא היה בי אומץ להוציא לפועל את מחשבותיי.

אחרי הטיפול בהקרנות שוב שפכו לי על הראש יוד חם.

במחנה הצבאי בו התגוררנו בתקופת הטיפולים בהקרנות נגד מחלת הגזזת התהלכנו, הילדים המטופלים, עם קרחת גלויה ללא תחבושות וללא כיסוי ראש. נשארנו מספר ימים חשופי קרקפת לשמש הישראלית החמה.

המטפלים נגד מחלת הגזזת עשו הפסקה בטיפול ואחרי מספר ימים שוב עברתי טיפולים בחדר החשוך.

אחרי שבועיים בערך החזירו אותנו הביתה, חזרה לעפולה במשאיות גדולות.

מאז טיפולי ההקרנות נגד מחלת הגזזת סבלתי כאבי ראש איומים לאורך כל שנות ילדותי, נערותי , בבגרותי וכיום גם בזקנתי.

מאז טיפולי ההקרנות נגד מחלת הגזזת אני סובלת מרגישות בקרקפת. לעיתים קרובות מופיעים על גבי הקרקפת שלי פצעים , הם מגרדים עד זב דם ונעלמים.

לא כל טיול נגמר בחוויות גם אם הוא לעיר הקודש – ירושלים, לכאורה.

(סיפרה: ש.א. הפרטים המלאים שמורים במערכת)

נפגעי גזזת | מטרות העמותה | צור קשר

© כל הזכויות שמורות לעמותה לאיתור נפגעי ההקרנות נגד מחלת הגזזת 
מס' עמותה: 58-052-716-6 

קידום ע"י Seo Creative