גזזת-העמותה לאיתור נפגעי גזזת
תרופה ערבית לבחילה תמידית

נולדתי ברבאט, עיר הידועה באוצרות התרבות שלה: תיאטרון, אוניברסיטה, מוזיאונים, גלריות וקהילה יהודית ותיקה. לפני מלחמת העולם השנייה למדתי והתחנכתי בבית ספר אירופאי. אולם, כרעם ביום בהיר, ניתנה הוראה מהשלטון, לאסור על תלמידים יהודים ללמוד בבתי ספר וסולקנו מיום הלימודים לאלתר.

בעקבות ההוראה החדשה נרשמתי לבית הספר "אליאנס" והתחלתי ללמוד בכיתה בה למדנו כ – 20 תלמידים יהודים.

אחרי מלחמת העולם השנייה, כשהייתי בן ארבע עשרה וחצי עברנו להתגורר בקזבלנקה.

לאחר המעבר לעיר הבירה ,חגגו לי בר מצווה. אמנם באיחור של שנה וחצי בגלל המלחמה ההיא , אבל האושר והשמחה שאחזו בי כשהנחתי תפילין בבית כנסת גדול , כשאני עטוף טלית ומתפלל כמו אבות- אבותיי- היו אדירים. הטקס ריגש את כל הנוכחים עד דמעות- טקס יהודי אחרי מלחמה בה פגעו ביהודים רק כיוון שהם יהודים.

בגרתי ולאחר כשנתיים, חליתי במחלה שנקראת "טוניה" – בתרגום לעברית מחלת גזזת ונשלחתי לטיפול בהקרנות בקרקפת בעקבות ההידבקות.

לאחר התחלת הטיפול נגד מחלת הגזזת דאגתו של אבא גדלה . הוא הביא אותי לטיפולים בהקרנות נגד מחלת הגזזת. בטיפולים הכניסו אותי לחדר חשוך והתבקשתי לשבת על כסא. מולי הוצבה מנורה כחולה שכוונה היישר לקרקפת. לאחר הטיפול נשרה רעמת השיער הנערִית שלי. בתום ההקרנות מרחו לי את הקרקפת בחומר צהוב ששרף את הקרקפת.

הטיפול נגד מחלת הגזזת במכונת ההקרנות כשאני ישוב על כסא חזר על עצמו מידי שבוע. אחרי הטיפול בהקרנות נגד מחלת הגזזת עשו טיפול משלים במרפאה וטיפלו בי במשחות ואחרי כן חבשו את הראש בתחבושות. אחרי כל טיפול בהקרנות הרגשתי סחרחורות ובחילות, שבסופן הקאתי , הרגשתי חלש וחסר אונים..

אמא הצטרפה לאבא בדאגה לבריאותי בעקבות אותן הקאות חוזרות ונשנות וחיפשה להן פיתרון. היא התייעצה עם שכנה – ערביה שהיתה בקשר הדוק ויומיומי איתה. השכנה רקחה עבורי תרופה נגד הבחילות וההקאות – אמא והשכנה לא הבינו שהבחילות וההקאות קשורות בקשר ישיר לטיפולים בהקרנות שקיבלתי היישר לראש נגד מחלת הגזזת. לתרופה המיוחדת היה טעם מר וכשלעצמה גרמה לי לתחושת בחילה קשה.

אחרי הטיפול במשחה צהובה אמא דאגה שאסתיר את הקרקפת הקֶרַחת שלי כדי להימנע מהתעמרויות של חברי הכיתה- וקנתה לי ברט כחול, במיטב כספה.

השתדלתי למרות מצבי הבריאותי הירוד לא להחסיר ימי לימוד - כבר אז הבנתי שלימודים זה הבסיס והמפתח להצלחה שלי!

לאחר כחצי שנה עלינו לארץ ישראל בדרך לא דרך ...

בארץ ישראל הקפדתי ללמוד החל בשפה העברית , בכיתה בביה"ס, לימוד מקצוע מעשי, תואר ראשון ותמיד הצטיינתי . היום אני פנסיונר וכל יום משנות עבודתי במשרדי הממשלה למען מדינת ישראל מילאו אותי גאווה!

א.ר. מצפת (הפרטים המלאים שמורים במערכת)

נפגעי גזזת | מטרות העמותה | צור קשר

© כל הזכויות שמורות לעמותה לאיתור נפגעי ההקרנות נגד מחלת הגזזת 
מס' עמותה: 58-052-716-6 

קידום ע"י Seo Creative