גזזת-העמותה לאיתור נפגעי גזזת
המהפך מילד החולה במחלת הגזזת לנהג אוטובוס

עלינו ארצה מצנעא בירת תימן בתחילת שנות החמישים, מקהילה גדולה ועשירה. כשעלינו ארצה שיכנו אותנו באחת הקריות הסמוכות לחיפה ועד היום אני מתגורר בה. לימים הפכנו לקהילה משמעותית גם בקריה.

הייתי ילד בן 10-11 כשהוחלט שעלי לעבור טיפולים נגד מחלת הגזזת.

הוזמנתי להגיע לטיפולים מספר פעמים בשבוע. אבי לקח אותי ואת אחי הצעיר בנסיעה באוטובוס לטיפולים בהקרנות נגד מחלת גזזת בקופ"ח יבנה, בחיפה.

כל אחד מאיתנו נכנס לבד לחדר טיפולים עם מכונות ואבא היה מחכה בחוץ.

זוכר שהיו הרבה חדרי מכונות כדי שיוכלו לטפל בהרבה אנשים. הכניסו לו את הראש לתוך מכונה כמו מכונת ייבוש שיער/ פֵן במספרה של נשים.

אחרי הטיפול בהקרנות לקחו את הנפגעי גזזת אותם לרח' החלוץ שם מרחו את הראש בחומר צהוב ומרטו את השיער שעדיין לא נשר בעקבות טיפולי ההקרנות. היו מס' אחיות שהיו אחראיות על מריטת השערות הללו מהקרקפת. אחרי שהיו קרחים לחלוטין מרחו יוד על הקרקפת.

זוכר את אי הנעימות בטיפולים וגם אחריהם.

היה עליו לחבוש כובע והילדים בכיתה לעגו לו ואפילו נרתעו ממנו עד כדי כך שאף אחד לא רצה להיות חבר שלו בכיתה ובשכונה.

בכל פעם שעובר באזור המרפאות החלוץ/ יבנה בחיפה נזכר בכל החוויה שעבר בילדותו.

נפגעי גזזת | מטרות העמותה | צור קשר

© כל הזכויות שמורות לעמותה לאיתור נפגעי ההקרנות נגד מחלת הגזזת 
מס' עמותה: 58-052-716-6 

קידום ע"י Seo Creative