גזזת-העמותה לאיתור נפגעי גזזת
רגשות בעקבות הגזזת
אני כועסת! אני פגועה!
אני מרגישה שאני רוצה שאנשים ישמעו את הסיפור שלי על הגזזת.
אני רוצה שאנשים יידעו את הסיפור שלי על מחלת הגזזת.
אני בטוחה שזה לא רק הסיפור הפרטי שלי על טיפולי ההקרנות נגד מחלת הגזזת אלא סיפורם של רבים, רבים מדי, כל נפגעי הגזזת. 

אני טופלתי נגד מחלת הגזזת בהקרנות כשהייתי ילדה קטנה כבת שש. הטיפול היה חלק מסדרה של טיפולים בהם הרגשתי פחד, חוסר אונים, חוסר צדק , כאב ועצב. 
הכל התחיל כשזרקו את אחותי ואותי לתוך משאית גדולה . אמא הצליחה להסתיר את אחת האחיות שלי. אבל את אחותי ואותי – לא!
באו אלינו לבית ופשוט לקחו אותנו בכח . 
העמיסו את כל הילדים בסביבה על משאית משא  ולקחו אותנו. ללא מבוגר מלווה שאנחנו מכירים. ללא אב. ללא אם. תלשו אותנו מהסביבה הטבעית שלנו ללא הסבר או הנחייה . אני זוכרת את עצמי יושבת במשאית בנסיעה חסרת מנוחה בכביש משובש ,כשאני עצובה מאד  וחסרת מוטיבציה ורצון לשאול "לאן?" ו – "למה?" 
הילדים והילדות שהועמסו יחד איתי על המשאית בכו, ייבבו ,צעקו ולבסוף שתקו- דממו כיוון  שהמשאית המשיכה ודהרה בדרכה לשער העלייה. 
כשהגענו למקום הסתכלתי סביבי וראיתי ים וגדרות. נכנסו למקום גדול שבו קיבלתי את הטיפול האכזרי והנוראי כשריח המלוח על שפתי ובנשמתי. 
תלשו לאחותי ולי את השערות מהקרקפת עם שעווה, היה זה כאב גרוע יותר מכל לידה שחוויתי , וחוויתי  5 פעמים צירי לידה !!!
הילדים ב"תחנת טיפול השעווה " היו זועקים את תפילתם הכנה וחסרת האונים לבורא עולם – ואין מי שיצילם. 
אחר כך קשרו אותי לכסא בחדר חשוך ונשארתי לבדי. כן! קשורה לכסא ולבד, כמו בשבי. 
בוודאי שהשאירו אותי לבד בחדר ההקרנות, כל המטפלים בנו ידעו היטב שהקרנה מזיקה  לגוף האדם. 
אחרי הטיפול במכונה החשמלית נכנסתי לחדר נוסף שבו מורחו לי חומר צהוב על הקרקפת החלקה והקרחת . 
אחרי כל סדרת הטיפולים חזרנו הביתה במשאית דומה לזו שהביאה אותנו בה ישבנו ילדים עצובים ושמחים בו זמנית. שמחים לשוב לחיק המשפחה אבל עצובים וכאובים מהטיפול הנוראי שעברנו. 
אבל הסבל לא נגמר ...   
הילדים בסביבת הבית היו צועקים אחרינו , הילדים הקרחים :"גזזת.... גזזת...." 

אני זוכרת את קריאת הלגלוג והרשעות ושומעת אותה באזני. 
אני מרגישה שעשו עלינו את אחד מניסויים הגדולים בבני אדם. 
אני חיה בתחושה שרימו את ההורים שלי בלי להניד עפעף.  
אני יודעת שהאחות שאמא שלי החביאה כשבאו לאסוף את הילדים לטיפול במשאית  – ניצלה והיא ברת מזל!  
אני חיה עם התחושות הללו יום – יום שעה – שעה כבר יותר מחמישים שנה!

נפגעי גזזת | מטרות העמותה | צור קשר

© כל הזכויות שמורות לעמותה לאיתור נפגעי ההקרנות נגד מחלת הגזזת 
מס' עמותה: 58-052-716-6 

קידום ע"י Seo Creative