גזזת-העמותה לאיתור נפגעי גזזת
שרוך לבן ושרוך אדום בשער עלייה
אולי היתה זו קונספירציה?
אולי חשבו שהילדים ישכחו את הסיוט שעברו? 
אולי חשבו שנשתוק כל השנים עד מותנו???
לא!
את הזיכרונות שלי איש לא יוכל לקחת. 
איש לא יוכל למחוק. 
איש לא יוכל לומר ש"הכל שטויות"!
ויוסיף ש"אלו זיכרונות מעוותים של ילדה קטנה..."  
אני זוכרת הכל. 
אני זוכרת שעלינו לישראל מתוניס בשנת 1955.  מיד לאחר מכן נלקחנו במשאיות פתוחות לשער העליה, בחיפה. ההורים שלי פונו למעברה בצפון הארץ. ואותי השאירו לטיפולים נגד מחלת הגזזת בהקרנות בשער עלייה. 
מבחינתי היה זה כמו פנימייה. 
לישון לבד אבל עם הרבה ילדים, ילדה קטנה.
היתה זו צורת חיים שלא הכרתי. 
מעולם לא נפרדתי מבני משפחתי. 
מעולם לא ישנתי מחוץ לביתי.
מעולם לא היטלטלתי בדרכים לא דרכים.
מעולם לא נדדתי והגעתי לארץ זרה שפה ודיבורים לא מובנים. 

היתה זו חווית  בראשית שונה. 
ובזו החוויה "ביליתי" בשער העלייה חצי שנה!! חצי שנה! 

חליתי בגזזת- אולי בדרכים לא סלולות, ואולי באוניה, אולי נדבקתי מחבר או חברה אולי... מה שבטוח שחליתי בה בדרגה הכי קשה. 
לכן הטיפול בהקרנות נגד מחלת הגזזת היה ארוך , מייגע ומחליש. מחליש פיזית וגם נפשית. 
אני זוכרת את החלוקה לשרוכים: שרוך לבן ושרוך אדום. 
 שרוך לבן למי שחלה בגזזת קשה וטופל לאורך תקופה ארוכה. 
בעלי  שרוך אדום חלו במחלת הגזזת באופן קל להבראה.
ובעלי שרוך לבן, כמוני – קיבלו טיפול אינטנסיבי כבעלי מחלת הגזזת בדרגה הקשה. 
האחות פאולה נהגה הסתובב בינינו, הילדים הבוכים,  עם כלב מאיים ומפחיד ומוט ברזל. היא לא יכלה לעמוד בבכי ובצער שחווינו. כך, בדרכה, ניסתה להפחיד אותנו כדי שנפסיק לבכות ולצרוח. היא לא הבינה אז שאהבה מביאה אהבה... 
והכאב הפיזי והנפשי שחווינו היה קשה מנשוא וקשה מהפחד מהמקל והכלב. 
אני זוכרת שהינו ילדים קטנים אומללים.  
מעבר למראות אני זוכרת את הקולות בשער העלייה, מעבר לקולות הבכי, הצער והכאב, כשהבינו שאנחנו רק ילדים, ילדים שחלו אבל ילדים בודדים, החליטו שיטפלו בנו כמו בגן ילדים. 
ואז החלו מלמדים אותנו שירים כמו שלימדו בגנים. היתה אחות שהיה לה קול נעים ומלטף נפש כאובה ודואבת שנהגה לספר לנו סיפורים. בשבילי היא היתה כמו שחרזדה  מ"אלף לילה ולילה". 
כשאני נזכרת בזו החוויה - היו אלה רגעי קסם בתוך הקושי של טיפולי המחלה. 

ש.כ מעפולה (הפרטים המלאים שמורים במערכת) 

נפגעי גזזת | מטרות העמותה | צור קשר

© כל הזכויות שמורות לעמותה לאיתור נפגעי ההקרנות נגד מחלת הגזזת 
מס' עמותה: 58-052-716-6 

קידום ע"י Seo Creative