גזזת-העמותה לאיתור נפגעי גזזת
הנקה וגזזת
יש סיפורים שנשמעים לא מציאותיים, כמו הסיפור שלי. 
הסיפור הבא הוא סיפור חיי. 
 
בזמן שאני מעלה אותו הכתב אני לא מאמינה שאכן אני היא הדמות הראשית של הסיפור. 
נולדתי במרוקו למשפחה פשוטה – אנשים טובים ופשוטים. המיקום שלי במשפחה היה - הבת החמישית מתוך 12 ילדים. 
אבי היה סוחר, בעל באסטה בשוק. גרנו בשכונה ששמה מלאח , שכונה של יהודים. בלילות היה השער נסגר והיהודים היו מוגנים מפני פגיעות אנטישמיות, ממש כמו שירושלים חומה סביב לה.... 
 
בתקופה שנולדתי אנשים לא עסקו בחלומות, בהגשמה עצמית, בשאילת שאלות - מה אני רוצה להיות... או מה הייעוד שלי ... כמו היום, מקסימום אנשים עסקו בפרשנות חלומות שחלמו בלילה. אני זוכרת את אימי בוררת קטניות עם השכנות , מקשקשות, מדברות, מרכלות ומתרגמות חלומות האחת של השנייה.  
 
אני לעומתן חלמתי, עוד כילדה,  לעלות לישראל וחשבתי שאעשה זאת אחרי שאתחתן, בכל זאת ידעתי את מגבלות הסביבה והנורמות החברתיות- ושחשוב שאתחתן. כשאני חושבת על כך אני מרגישה מעט פמיניסטית.
ואכן חלפו השנים וכמצופה מבת יהודיה - התחתנתי בגיל צעיר מאד, כפי שהיה נהוג בתקופה זו בכלל ואצלנו במרוקו בפרט. 
ולמרות שכן הייתי מהחולמות שלא מתאימות לתקופה - כשמלאו לי 17 נכנסתי להריון. שמחתי בהריון ושאני פורייה. 
לאחר הריון תקין ילדתי את בני הבכור והייתה הילולה גדולה, בן זכר ביהדות מרוקו הינו כבוד גדול לסביבה: לי לבעלי וגם למשפחה המורחבת. 
לאחר הולדתו הייתה חגיגה של פדיון הבן.  
 
ממש חודשיים אחרי הלידה, בעודי, נערה בת 17, בשיא הבשלות ובשיא התמימות חליתי במחלת הגזזת. 
על מנת לתעד תמונת תקופה אסביר כי, בגילי היו נערים ונערות שהתקבלו להכשרה לקראת העלייה לארץ במסגרת עליית הנוער. חלקם גם כן עבר טיפול בהקרנות נגד מחלת הגזזת כחלק מההכשרה לעלות ארצה. 
אבל, אני הייתי נשואה, אם לתינוק בן חודשיים וגרתי באזור מרוחק מבני משפחתי במרקש. 
באין ברירה הלכתי לבד  לטיפולים נגד מחלת הגזזת במרפאה בתוך בית החולים. 
תחילה גזרו לי את השערות. אחר כך הכניסו את הראש למכונה כמו קסדה. אחרי הטיפול הזה נשרו לי כל השערות.
בהמשך הטיפול נגד מחלת הגזזת שפחו על הראש יוד חם ואחר כך משחו משחות שונות בעלות ריח נורא ובעקבות הטיפול נגד מחלת הגזזת חבשתי מטפחת על הראש על מנת שלא אתבייש להיות אפילו מול בעלי. 
אחרי הטיפולים בהקרנות נגד מחלת הגזזת במכשיר – דמוי קסדה,  הרגשתי לא טוב  סחרחורות ובחילה ובתחושה כללית הייתי חלשה.  
בעקבות כל הטיפולים בהקרנות נגד מחלת הגזזת נאלצתי לפסיק להניק את בני , מאחר והרגשתי הרגשה כללית רעה, התקשיתי בהליכה, באכילה והתקשיתי להחזיק את הגוף החלש שלי. 
 
באין ברירה והקושי בהנקה נתתי לבני "חלב נסלי" תחליף חלב אם. באופן שונה מההתנהלות כיום בתקופת הטיפולים בהקרנות נגד מחלת הגזזת  באופן יוצא מן הכלל הבעל שלי עזר וסייע בכל מה שנדרש על מנת  לטפל בתינוק. 
אחרי הטיפולים בהקרנות נגד מחלת הגזזת  – הגשמתי חלום - קבלתי אישור לעלות לארץ ישראל.  עלינו המשפחה הגרעינית בעלי, בני ואנכי. הרגשתי שבעולם הזה הכל אפשרי. 
כיום אני מבוגרת. 
חליתי במחלת הסרטן בראשי, הגשתי תביעה וקיבלתי הן פיצוי כספי והן קצבה חודשית.
מאחלת לכל עם ישראל להגשים חלומות והרבה בריאות. 

י.ט. מתל אביב (כל הפרטים שמורים במערכת)   

נפגעי גזזת | מטרות העמותה | צור קשר

© כל הזכויות שמורות לעמותה לאיתור נפגעי ההקרנות נגד מחלת הגזזת 
מס' עמותה: 58-052-716-6 

קידום ע"י Seo Creative