גזזת-העמותה לאיתור נפגעי גזזת
פסקי דין לפי חוק לפיצוי נפגעי הגזזת
 כמו כן, יכול אדם להגיש גם תביעת נזיקין נגד המדינה בהתאם לאמור בפקודת הנזיקין. עם זאת, הגשת תביעת נזיקין היא מורכבת הרבה יותר. שכן, בתביעה מסוג זה צריך התובע להוכיח שתי עובדות: שהמדינה התרשלה בעת ביצוע טיפולי ההקרנות, וכי קיים קשר סיבתי בין ביצוע ההקרנות ובין המחלה ממנה סובל התובע. כמו כן, במסגרת תביעת נזיקין צריך התובע להתמודד גם מול סוגיית ההתיישנות. לכן, הפתרון האידיאלי בהקשר זה, הוא הגשת תביעה לפי החוק לפיצוי נפגעי גזזת. בתביעה זו אין צורך להוכיח, כי המדינה התרשלה בעת ביצוע טיפולי ההקרנות, אין צורך להוכיח קיומו של קשר סיבתי בין ההקרנות ובין המחלה בה לוקה התובע ודיני ההתיישנות אינם תקפים בהקשר זה.

בבג"ץ 625/06 העמותה לקידום ענייני מוקרני גזזת נ' בית הדין הארצי לעבודה נדונה השאלה האם יורשיו של אדם, שהגיש תביעה בהתאם לחוק לפיצוי נפגעי   גזזת, התשנ"ד-1994, רשאים להמשיך בתביעה גם לאחר פטירתו, אם טרם התקבלה כל החלטה סופית בעניינו. עתירה זו הוגשה כנגד פסק הדין של בית הדין הארצי לעבודה (ע"ע 1518/04 עזבון המנוח מאיר אלבז ז"ל נ' מדינת ישראל – המרכז הארצי לפיצוי נפגעי גזזת), שדחה את הערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בחיפה (ע"ב 2201/03). בית הדין האזורי בחיפה קבע בפסיקתו, בין היתר, כי החוק לפיצוי נפגעי גזזת איננו מזכה בפיצוי תובעים שנפטרו לפני שהוועדה הרפואית המיוחדת קבעה את אחוזי נכותם. בתום דיון ממושך קיבלו שלושת שופטי בית המשפט את פסיקת בית המשפט האזורי בחיפה, והחליטו על דחיית העתירה.


בע"א (י-ם) 5337/04 סימה ראובן נ' מדינת ישראל נידונה שאלת הוכחת טיפולי ההקרנות. בכתב התביעה שהגישה לבית משפט השלום בירושלים טענה המערערת, כי כשהייתה כבת שנה טופלה באמצעות הקרנות נגד מחלת הגזזת. כתוצאה מהקרנות אלה לקתה המערערת במחלת הסרטן מסוג מנינגיומה בראש. לטענת המערערת, המדינה התרשלה לא רק במסגרת טיפולי ההקרנות אלא גם בהתרעה ובמעקב בשנים שלאחר הטיפולים, שכבר נודעה השפעתם המזיקה. בית משפט השלום דחה את התביעה, בטענה כי לא הוכח שהמערערת טופלה באמצעות הקרנות. הערעור התקבל ובית המשפט קבע, כי המערערת אכן טופלה באמצעות הקרנות בגיל שנה.


בפסק דין עב (נצ') 2301/07 דיאנא כסאברה נ' מדינת ישראל-משרד הבריאות הוגש ערעור נגד החלטת ועדת המומחים, לפיה לא קיימת תשתית עובדתית לכך שהמערער אכן טופל באמצעות הקרנות נגד גזזת. הערעור התקבל ובית המשפט פסק, כי הוועדה צריכה לנמק את החלטתה במקרה ובו איננה משתכנעת שהתובע קיבל טיפול הקרנה.

נפגעי גזזת | מטרות העמותה | צור קשר

© כל הזכויות שמורות לעמותה לאיתור נפגעי ההקרנות נגד מחלת הגזזת 
מס' עמותה: 58-052-716-6 

קידום ע"י Seo Creative