גזזת-העמותה לאיתור נפגעי גזזת
 
 

הסבר חוק נפגעי גזזת


בשנות ה-50 הגיעו למדינת ישראל גלי עלייה מכל ארצות תבל. חלקם של העולים הגיעו לארץ לאחר שחלו במחלת הגזזת, מחלה אשר הופיעה כפטרייה על הקרקפת. מערכת הבריאות, אשר חששה מהתפרצות מגפת גזזת בארץ, החליטה לטפל באותם ילדים בטיפולים שונים אשר כללו בין היתר טיפול בהקרנות.

כך החל מבצע שבמסגרתו בוצעו הקרנות רדיואקטיביות בראשיהם של ילדים מצפון אפריקה ( בעיקר ממרוקו ומלוב), ממדינות ערב (עירק,מצרים ותימן) ומאירן וכן במספר מועט של ילדים אשר באו במגע עם אוכלוסיות אלו במעברות או במחנה המעבר. בסך הכל מדובר בכמאתיים אלף ילדים אשר עברו הקרנות נגד מחלת הגזזת.

במסגרת טיפול זה, אשר נערך לילדים בארצות המוצא ובמדינת ישראל, עברו המטופלים בין 1-5 הקרנות ברמת מינון קרינתית השווה לכ-500 צילומי רנטגן רגילים לכל טיפול, טיפולים אשר גרמו לדילול מיידי של שערם. מעט השער שנותר נמרח בשעווה ונתלש בטיפול אכזרי וכואב הזכור לכל העוברים אותו כטראומה קשה ביותר, עד יום זה.

לאחר שנים התגלו באותם ילדים שטופלו בהקרנות, תופעות לוואי קשות, אשר החמורות מביניהן הן מחלות ממאירות סופניות. בשנת 1994 קבעה כנסת ישראל, בחוק לפיצוי נפגעי גזזת הסדר לפיצוי אותם נפגעים או בני משפחותיהם אשר נפגעו במחלות מסוימות , המנויות בתוספת לחוק, עקב הטיפול ההקרנות.

החוק קובע כי מי שעבר הקרנות נגד מחלת הגזזת במדינת ישראל או בארצות המוצא, לצורך עלייתו לישראל, בין השנים 1946 ועד 1960, זכאי לפיצוי ממדינת ישראל בגין הנזקים שנגרמו לו. כלומר: מי שעבר הקרנות ולא נגרמו לו נזקים פיזיים ו/או הנזקים שנגרמו לו אינם כלולים ומוגדרים בחוק או בתקנות אינו זכאי לכל פיצוי ממדינת
ישראל.

בחוק לנפגעי גזזת נקבעו שני שלבים של דיון בתביעה לפיצויי:

א. ועדת מומחים אשר בראשה יושב שופט בדימוס, אשר תפקידה לקבוע אם התובע אכן עבר הקרנות.
ב. וועדה רפואית הקובעת את אחוז הליקוי לכל נפגע ונפגע כאשר גובה הפיצוי נגזר מאחוז הליקוי.

הוועדות הרפואיות מעניקות לנפגעים פיצוי רק בגין הליקויים המופיעים בחוק ובתקנות כאשר עיקרי הליקויים הם: התקרחויות וצלקות באזור הראש, גידולים סרטניים באזור הראש , גידולי מוח שפירים, גידולי גולגולת וכן גידולים סרטניים בבלוטות התריס או הרוק, סרטן הדם וסרטן העור באזור הראש.
חוק נפגעי גזזת קובע כי נפגע אשר ייקבעו לו אחוזי ליקוי בגין הליקויים הנ"ל יוכל לקבל פיצוי גם על נזקים נפשיים שנגרמו לו, אם יצליח להוכיח באמצעות מסמכים רפואיים כי אכן נגרמו לו נזקים כאלו.

סכום הפיצוי לו זכאי הנפגע מחולק ל-3 קבוצות עיקריות של זכאים: ( הסכומים נכונים לשנת 2010ומתעדכנים מדי תקופה)

מי שנקבעו לו 39% - 5% נכות, זכאי למענק חד פעמי של כ- 1450 ₪ בעבור כל אחוז נכות.

מי שנקבעו לו 74% - 40% נכות, יקבל מלבד מענק חד פעמי בסכום של כ-85,000 ₪ גם קצבה חודשית בסכום הנע בין 800 ₪ ל-1,500 ₪.
מי שנקבעו לו 100% - 70% נכות יקבל מענק חד פעמי של כ-170,000 ₪ וכן קצבה חודשית בגובה של עד 2,000 ₪.

הקצבה החודשית משולמת לזכאים רטרואקטיבית מיום בו התגלה בהם הליקוי (אך לא לפני שנת 1995). משמעות הדבר היא, כי נפגע הזכאי לקצבה רטרואקטיבית משנת 1995 יוכל לקבל סכומים של מאות אלפי שקלים בגין פגיעה זו.

החוק קובע גם פיצוי למי שמוגדר כשאריו של נפגע:

בן זוגו של נפגע זכאי כיום לפיצוי חד פעמי של כ-45,000 ₪ בעוד ילדיו, שטרם מלאו להם 18 שנים בעת מותו של הנפגע,  זכאים לפיצוי של כ-34,000 ₪ וזאת במידה ובן הזוג נישא בשנית או אינו בין החיים.

עד יום זה זכו לפיצוי ממדינת ישראל עפ"י החוק שחוקק בשנת 1994 כ-30,000 נפגעי גזזת ו/או שאריהם.

כ-150,000 נפגעים טרם פנו עד היום לקבלת הפיצוי המגיע להם כחוק!!!

 

 

לקבלת הסברים נוספים על החוק ניתן לפנות אל יועצה המשפטי של העמותה  עו"ד אברי רב-הון אשר משרדו מתמחה בתביעות עפ"י החוק לפיצוי נפגעי גזזת

http://www.avri-law.co.il


נפגעי גזזת | מטרות העמותה | צור קשר

© כל הזכויות שמורות לעמותה לאיתור נפגעי ההקרנות נגד מחלת הגזזת 
מס' עמותה: 58-052-716-6 

עמוד google+


קידום ע"י Seo Creative