גזזת-העמותה לאיתור נפגעי גזזת

× הנקה וגזזת 

יש סיפורים שנשמעים לא מציאותיים, כמו הסיפור שלי. 
הסיפור הבא הוא סיפור חיי. 
בזמן שאני מעלה אותו הכתב אני לא מאמינה שאכן אני היא הדמות הראשית של הסיפור. 

להמשך >>

× בטנדר לטיפולי ההקרנות נגד מחלת הגזזת 

נולדתי במרוקו בשנת 1952. 
משפחתי ואני עלינו לארץ בשנת 1955, הייתה זו "עלייה מהירה" כיוון שהתעורר חשש בקרב  היהודים כי השערים ייסגרו ולא יוכלו לצאת את מרוקו. הסוכנות היהודית פעלה במהרה והצלחנו לעלות ארצה.  

להמשך >>

× לבד עם תלתל מדובלל 1 

יצאנו למסע שקראתי לו יציאת מצרים שלי: יצאנו ממצרים באונייה והגענו לאיטליה למחנה מעבר, ברינדיזי, ומשם עלינו ארצה באוניה. 
לאחר שבשעה טובה והרבה התרגשות  הגענו לחופי חיפה "העמיסו" אותנו על משאיות והסיעו למעברת בית שאן. למעברה הגענו בשעות החשיכה.

להמשך >>

× שרוך לבן ושרוך אדום בשער עלייה 

חליתי בגזזת- אולי בדרכים לא סלולות, ואולי באוניה, אולי נדבקתי מחבר או חברה אולי... מה שבטוח שחליתי בה בדרגה הכי קשה. 
לכן הטיפול בהקרנות נגד מחלת הגזזת היה ארוך, מייגע ומחליש. מחליש פיזית וגם נפשית. 

להמשך >>

× יהודים ויהודים ומחלת הגזזת במרוקו 

בטיפולים נגד מחלת הגזזת תחילה הורו לנו לשבת על כסא כדי שיגלחו את שער הראש. מרחו לנו מעין משחה כמו שעווה על הראש שהפכה את הקרקפת לצהובה ותלשו את שערות הראש, זה כל כך כאב שיצאנו שינינו מהטיפולים עם עיניים אדומות ובולטות.  

להמשך >>

× גזזת נגד אור השמש 

העלייה שלנו מעיראק, שוכנה תחילה במעברות בדרום הארץ במקום שכוח אל. קמנו בבוקר וראינו חולות: חול מצפון לדרום וממזרח למערב. אנחנו הילדים התרוצצנו בין הררי החולות האינסופיים וכמו ילדים – היינו מאושרים. 
לאחר תקופה של חוסר מעש הן של המבוגרים והן של הצעירים במעברה, הודיעו לנו  שעלינו לעבור להתגורר בעיר באר שבע. אספנו את חפצינו המועטים ונסענו במשאיות פתוחות אל עבר בית חדש.

להמשך >>

× מציאות העולה על כל דמיון 

עלינו לארץ מעיראק בתחילת שנת 1950:
המשפחה הגרעינית 2 הורים ו – 5 ילדים ועוד רבים מבני המשפחה המורחבת והקהילה היהודית בעיראק. 
בארץ נולדו שני צברים הם היו הגאווה של משפחתנו, הם היו לצברים הראשונים במשפחה. 

להמשך >>

× גזזת ועוני 

חוסר אונים עטף את אבי המשפחה שלנו, כשעלינו לארץ. ההתרגשות נמהלה בכאב, בחוסר הצלחה ותנאים פיזיים קשים. 
אבא שלי, איש עמיד מטריפולי, היה קבלן בניין בלוב. כשהגענו לארץ לא ידע איך נהוג להתנהל, לא דיבר עברית, לא ידע למי לפנות בעניין עבודה אבי לא ידע איך להתפרנס. 

להמשך >>

× ילדה מעלפת או ילדה מעולפת? 

בילדותי גרנו ברמלה, שכמו רב הערים במדינת ישראל בשנות החמישים היתה עיר של עליה מכל התפוצות ובנוסף התגוררו בה ערבים. כל השפות המדוברות בה נעמו לאוזני, הרגשתי שהן מוכרות ומובנות לי.   

להמשך >>

× מעברת שִמרון – שיגעון! 

האם הייתם מעלים בדעתכם:
שיש קשר לטיפול בהקרנות שקיבלנו נגד מחלת הגזזת ולמצבנו הבריאותי כיום?
שיש קשר בין מחלת הסרטן האיומה לבין טיפולי ההקרנות נגד מחלת הגזזת?

להמשך >>

נפגעי גזזת | מטרות העמותה | צור קשר

© כל הזכויות שמורות לעמותה לאיתור נפגעי ההקרנות נגד מחלת הגזזת 
מס' עמותה: 58-052-716-6 

קידום ע"י Seo Creative