גזזת-העמותה לאיתור נפגעי גזזת

× מציאות העולה על כל דמיון 

עלינו לארץ מעיראק בתחילת שנת 1950:
המשפחה הגרעינית 2 הורים ו – 5 ילדים ועוד רבים מבני המשפחה המורחבת והקהילה היהודית בעיראק. 
בארץ נולדו שני צברים הם היו הגאווה של משפחתנו, הם היו לצברים הראשונים במשפחה. 

להמשך >>

× גזזת ועוני 

חוסר אונים עטף את אבי המשפחה שלנו, כשעלינו לארץ. ההתרגשות נמהלה בכאב, בחוסר הצלחה ותנאים פיזיים קשים. 
אבא שלי, איש עמיד מטריפולי, היה קבלן בניין בלוב. כשהגענו לארץ לא ידע איך נהוג להתנהל, לא דיבר עברית, לא ידע למי לפנות בעניין עבודה אבי לא ידע איך להתפרנס. 

להמשך >>

× ילדה מעלפת או ילדה מעולפת? 

בילדותי גרנו ברמלה, שכמו רב הערים במדינת ישראל בשנות החמישים היתה עיר של עליה מכל התפוצות ובנוסף התגוררו בה ערבים. כל השפות המדוברות בה נעמו לאוזני, הרגשתי שהן מוכרות ומובנות לי.   

להמשך >>

× מעברת שִמרון – שיגעון! 

האם הייתם מעלים בדעתכם:
שיש קשר לטיפול בהקרנות שקיבלנו נגד מחלת הגזזת ולמצבנו הבריאותי כיום?
שיש קשר בין מחלת הסרטן האיומה לבין טיפולי ההקרנות נגד מחלת הגזזת?

להמשך >>

× פואמה לילד נפגע גזזת  

היא צעדה בחולות, בדרך לא דרך, מרחק של קילומטר בערך.
השמש קפחה על ראשה, בדרום החם, בימים שאיש לא חלם אז על מזגן. 
היה לה מעמד לצועדת לא סתם אישה- היתה זו ה-מורה.


להמשך >>

× DDT או גזזת? גם וגם! 

עליתי לארץ מעיראק, משפחה מלומדת, בעלת אמצעים. ההורים סיפרו לנו שאנחנו עולים לישראל, למדינת היהודים ושם לא יפגעו בנו ולא תהיה אנטישמיות. 
זה היה בשנת 1950 , אבא שילם כסף רב כדי שנהיה בין הראשונים לעלות למטוס. 
לאחר טיסה אליה נדחסו עולים רבים עם מיטלטליהם, נחתנו בנמל התעופה בן גוריון. 
התרגשות אחזה בכל יושבי המטוס וכולם רצו לרדת ולנשק את אדמת הארץ. 

להמשך >>

× רגשות בעקבות הגזזת 

אני כועסת! אני פגועה!
אני מרגישה שאני רוצה שאנשים ישמעו את הסיפור שלי על הגזזת.
אני רוצה שאנשים יידעו את הסיפור שלי על מחלת הגזזת.
אני בטוחה שזה לא רק הסיפור הפרטי שלי על טיפולי ההקרנות נגד מחלת הגזזת אלא סיפורם של רבים, רבים מדי, כל נפגעי הגזזת. 

להמשך >>

× אימי האצילה בנשים 

אמא, כיום בת 95 צלולה ובריאה, תודה לאל . 
אני באה לבקר אצלה ואנחנו יושבות ליד שולחן האוכל בביתה, הבית בו גדלתי, שותות כוס תה ונהנות מעוגה שאפתה. 
באחד הרגעים האינטימיים עם אמא, שיתפתי אותה שיש לי נשירה משמעותית בחלק הקדמי של השיער, שיש לי תחושה של נמלים מטיילות על הקרקפת וגירוד נוראי ואלו פוגעים באיכות חיי ורציתי להתייעץ איתה בעניין, כמו תמיד. 

להמשך >>

× פחד מהחושך בימי גזזת 

מגיל צעיר אני פוחדת מהחושך. 
לראשונה זה קרה כשהייתי בת 5 או 6 שנים. 
היום, בדיעבד, אני מקשרת את הפחד הזה לאירוע טראומטי שחוויתי בדיוק בתקופת גיל זו. 
הייתי בת 5-6 שנים כשעברתי טיפולים נגד מחלת הגזזת בהקרנות בקזבלנקה, מרוקו. 

להמשך >>

× עבודת שורשים 

נינתי כותבת עבודת שורשים. 
החלטתי הפעם – שלא אשתוק! לא אשתוק ואספר את קורות חיי בהם אשלב גם את חיי בצל הגזזת של אחותי. 
אני זוכר הכל – זוכר ולא שוכח. 
אני זוכר בשנות ה – 50 כשכבר היינו יתומים מאם, אחותי הקטנה, היתה בת 4-5 שנים, באחד הבקרים אבא לקח אותה וסיפר שהם הולכים ל"הדסה" לבקר אצל הרופא.

להמשך >>

נפגעי גזזת | מטרות העמותה | צור קשר

© כל הזכויות שמורות לעמותה לאיתור נפגעי ההקרנות נגד מחלת הגזזת 
מס' עמותה: 58-052-716-6 

קידום ע"י Seo Creative