גזזת-העמותה לאיתור נפגעי גזזת

× הנשים החזקות בחיי וגזזת 

זכיתי לחיות בחברת נשים חזקות בחיי: 
אם סבתי ז"ל ,שבזיכרוני ובהווייתי חיה ונושמת  כל עת. 
סבתי האמיצה והמיוחדת.
ואמא- תבדל לחיים ארוכים וטובים.  
שתי נשים פמיניסטיות בתקופה שפמיניזם לא היה ב"אופנה" ולא היה שיח חברתי – פוליטי כמו היום. 

להמשך >>

× טיול גזזת בחוף הים של חיפה 

בעצם, אני קיבוצניקית שנולדה בתחילת שנות ה – 40 של המאה הקודמת בעיראק. ובשנת 1949 עליתי ארצה במסגרת עליית הנוער. 
התגוררתי עד אמצע שנות השישים  בקיבוץ יגור שלמרגלות הר הכרמל וליד העיר נשר.
אחרי שהתחתנתי עם בחיר ליבי עזבתי את הקיבוץ שחיבק אותי כעשרים שנה ועברתי להתגורר במרכז הארץ. 
קיבוץ יגור שגידל אותי ואירח אותי בשנות ילדותי, תקופה משמעותית בחיי זכור לי כחוויה אדירה ואני מוקירה לחבריו תודה. תמיד אני נזכרת בשנים יפות אלו, בעבר סיפרתי לילדיי וכיום אני משתפת את נכדיי כשמבקשים ממני לספר להם "מה ואיך היה פעם?" 

להמשך >>

× אבדן הטריוויאליות  

עברתי את מחלת הגזזת כילד ונפגעתי קשה בבגרותי. 
זה קורה לרבים מאיתנו, שעברו טיפולים נגד מחלת הגזזת בהקרנות, אבל אף אחד במדינה לא טרח ליידע אותי שאני חשוף למחלות בעקבות הטיפול שנעשה לי מטעמה. 
לוּ ידעתי הייתי במעקב והייתי דואג לעצמי.

להמשך >>

× לא נשארת מאחור - ממשיכה הלאה. 

אני זוכרת שהלכתי לטיפול נגד מחלת הגזזת בבי"ח הדסה בתל אביב, שכונה "הדסה קטן".
טיפולים נגד מחלת הגזזת היו באגף מיוחד, מאחורי מבנה בית החולים ושם טופלו החולים במחלת הגזזת. 
בתקופת הטיפולים נגד מחלת הגזזת גרנו בדרום תל אביב בשכונת סלאמה. לטיפולים נסעתי באוטובוס יחד עם אמי ואחי ז"ל , שטופל יחד איתי. 

להמשך >>

× שנהיה לראש בלי גזזת  

בערב ראש השנה, בסיום ארוחת החג לאחר שכל בני המשפחה נפרדו בברכת שנה טובה ושבו לביתם , התיישבתי  עם אחי במרפסת הבית, רק הוא ואני, כמו פעם, ושוחחנו שיחה שמתקיימת רק בין אחים. 
העלינו זיכרונות מההורים ז"ל ובאינטימיות שנוצרה בינינו אחי פתח בפניי צוהר לעולמו שהיה סגור ומסוגר. 

להמשך >>

× אישה בודדה 

בשנת 1947 היה קשה עד בלתי אפשרי לצאת את מרוקו. הגיע מכתב המוזהב שנשלח מבני משפחה מצרפת ששלחו לנו "הזמנה לבר מצווה".

היתה זו הזמנה לבר מצווה שלא היתה ולא נבראה. ה"אירוע" היה זרז להנפקת תעודות מעבר. בזכות ה"הזמנה" – יצאנו את מרוקו ולא שבנו 

להמשך >>

× לבד עם תלתל מדובלל 

קשה היתה עלי הפרידה מארץ הנילוס, מבית הכנסת המוכר והידוע במרכז הקהילה ומבני המשפחה שנותרו מאחור .

להמשך >>

× אחי החייל 

שני אחים שלי עלו בשנת 1944 במסגרת עליית הנוער. אני, עליתי לארץ יחד עם הורי וששת אחיי באפריל 1949 . בירידה מהאנייה עברנו סדרת בדיקות רפואיות. בבדיקות הרפואיות מצאו שחליתי במחלת הגזזת.

להמשך >>

× כיתה עם קרחת 

פצעים החלו גדלים על ראשי, גדלים, מתרבים ומתפשטים. פניתי לרופא המשפחה הוא היה מודאג ושלח אותי לרופא עור.

רופא העור העביר אותי לכירורג. הכירורג התבונן בקרקפת שלי ושאל – "האם עברת טיפולי הקרנות נגד מחלת הגזזת בילדותך?!?!"

להמשך >>

× שקית הממתקים שלי! 

נולדתי בבירת הדרום של ישראל, אחת משבעה אחים ואחיות.

הייתי ילדה בת חמש כשבאו לאסוף אותי עם רכב מהבית לטיפולים בהקרנות נגד מחלת הגזזת.

להמשך >>

נפגעי גזזת | מטרות העמותה | צור קשר

© כל הזכויות שמורות לעמותה לאיתור נפגעי ההקרנות נגד מחלת הגזזת 
מס' עמותה: 58-052-716-6 

קידום ע"י Seo Creative