גזזת-העמותה לאיתור נפגעי גזזת

× שנהיה לראש בלי גזזת  

בערב ראש השנה, בסיום ארוחת החג לאחר שכל בני המשפחה נפרדו בברכת שנה טובה ושבו לביתם , התיישבתי  עם אחי במרפסת הבית, רק הוא ואני, כמו פעם, ושוחחנו שיחה שמתקיימת רק בין אחים. 
העלינו זיכרונות מההורים ז"ל ובאינטימיות שנוצרה בינינו אחי פתח בפניי צוהר לעולמו שהיה סגור ומסוגר. 

להמשך >>

× אישה בודדה 

בשנת 1947 היה קשה עד בלתי אפשרי לצאת את מרוקו. הגיע מכתב המוזהב שנשלח מבני משפחה מצרפת ששלחו לנו "הזמנה לבר מצווה".

היתה זו הזמנה לבר מצווה שלא היתה ולא נבראה. ה"אירוע" היה זרז להנפקת תעודות מעבר. בזכות ה"הזמנה" – יצאנו את מרוקו ולא שבנו 

להמשך >>

× לבד עם תלתל מדובלל 

קשה היתה עלי הפרידה מארץ הנילוס, מבית הכנסת המוכר והידוע במרכז הקהילה ומבני המשפחה שנותרו מאחור .

להמשך >>

× אחי החייל 

שני אחים שלי עלו בשנת 1944 במסגרת עליית הנוער. אני, עליתי לארץ יחד עם הורי וששת אחיי באפריל 1949 . בירידה מהאנייה עברנו סדרת בדיקות רפואיות. בבדיקות הרפואיות מצאו שחליתי במחלת הגזזת.

להמשך >>

× כיתה עם קרחת 

פצעים החלו גדלים על ראשי, גדלים, מתרבים ומתפשטים. פניתי לרופא המשפחה הוא היה מודאג ושלח אותי לרופא עור.

רופא העור העביר אותי לכירורג. הכירורג התבונן בקרקפת שלי ושאל – "האם עברת טיפולי הקרנות נגד מחלת הגזזת בילדותך?!?!"

להמשך >>

× שקית הממתקים שלי! 

נולדתי בבירת הדרום של ישראל, אחת משבעה אחים ואחיות.

הייתי ילדה בת חמש כשבאו לאסוף אותי עם רכב מהבית לטיפולים בהקרנות נגד מחלת הגזזת.

להמשך >>

× המהפך מילד החולה במחלת הגזזת לנהג אוטובוס 

עלינו ארצה מצנעא בירת תימן בתחילת שנות החמישים, מקהילה גדולה ועשירה. כשעלינו ארצה שיכנו אותנו באחת הקריות הסמוכות לחיפה ועד היום אני מתגורר בה. לימים הפכנו לקהילה משמעותית גם בקריה.

להמשך >>

× זיכרון של ילד 

לא הרבה יודעים ולא כל כך זוכרים שבשער העלייה, יישוב קליטה ומחנה עולים במערב חיפה היו שני מחנות"מחנה טרכומה" ו"מחנה הגזזת". מהקמת המדינה החלה לפעול במחנה שער העלייה "שרשרת קליטה" לעולים ארצה. שרשרת הקליטה החלה בחיטוי DDT , מתן ארוחה קלה לאחר המסע בדרכים לארץ ישראל , הנפקת תעודת זהות, מתן חיסונים, הפניה למעברה והסעה עד ליעד.

להמשך >>

× מכונה מיוחדת לגזזת מצרפת 

נולדתי, בן זכר בכור במשפחתי, אחרי המרד הערבי בשנת 1936 ולקהילה היהודית בסוריה היתה סיבה לשמוח ולחגוג לאחר תקופה של מתח ולחצים פנים ארציים וקהילתיים. אחותי נולדה כשנה וחצי אחריי

להמשך >>

× תרופה ערבית לבחילה תמידית  

נולדתי ברבאט, עיר הידועה באוצרות התרבות שלה: תיאטרון, אוניברסיטה, מוזיאונים, גלריות וקהילה יהודית ותיקה. לפני מלחמת העולם השנייה למדתי והתחנכתי בבית ספר אירופאי. אולם, כרעם ביום בהיר, ניתנה הוראה מהשלטון, לאסור על תלמידים יהודים ללמוד בבתי ספר וסולקנו מיום הלימודים לאלתר.

להמשך >>

נפגעי גזזת | מטרות העמותה | צור קשר

© כל הזכויות שמורות לעמותה לאיתור נפגעי ההקרנות נגד מחלת הגזזת 
מס' עמותה: 58-052-716-6 

קידום ע"י Seo Creative